לקראת סדרת הגמר שתצא לדרך הלילה בשעה 4:00 שעון נחלת שבעה (על שם 7 המשחקים שכולנו נשמח לראות), הגיע הזמן לפריוויו הגדול של הסדרה הגדולה. פיניקס מחפשים לנקום על הטלת המטבע המיתולוגית ב-1969, זו שהעניקה למילווקי את קארים עבדול ג'באר ולפיניקס את ניק ווק, עדיין המחזיק הבלעדי בתואר בחירת הדראפט הגבוהה ביותר ששיחק בארץ (בקרוב דריק וויליאמס אמור להשתוות אליו).

כולם מכירים היטב את הקבוצות ואת הדרך שהן עברו עד ההגעה לגמר הנכסף, הראשון של מי מהן מאז 1993, כלומר כמה שנים טובות לפני לידתם של שני הכותבים העומדים מאחורי הפריוויו הזה. מכיוון שכך, בחרנו בפורמט מעט שונה מאשר בסיבובי הפלייאוף הקודמים, וכל אחד מאיתנו בחר את אחת הקבוצות והתמקד ביתרונות שלה ובסיבות שהיא זו שתנצח את הסדרה ותזכה בטבעת, כאשר עמיחי לקח את פיניקס ורועי את מילווקי. בנוסף לכך, הוסיף עמיחי כמה נקודות שיהוו פריוויו קצר ספציפית למשחק הראשון.

הצד של פיניקס / עמיחי קטן

פיניקס של 2021 היא הקבוצה הראשונה אי פעם להעפיל לגמר מיד אחרי 10 שנים רצופות מחוץ לפלייאוף, נתון אשר מעיד על ההצלחה יוצאת הדופן של הקבוצה מצד אחד, אך גם על חוסר הניסיון בשלבים האלה מהצד השני, אם כי קשה לתת יתרון מובהק למילווקי בתחום הזה. סוכנויות ההימורים מעניקות כרגע יתרון קל לפיניקס בסדרה, אבל אף תוצאה לא תפתיע אף אחד בסדרה הזאת ובכל משחק בנפרד. כעת נעסוק בסיבות בגללן פיניקס זוכה לעדיפות קלה ובנקודות החזקות של הסאנס.

יתרון הביתיות. רק פעם אחת מאז 2013 הקבוצה עם יתרון הביתיות הפסידה את סדרת הגמר, וגם אז היא כבר הובילה 1-3 בסדרת הגמר, מה שמעיד על החשיבות של יתרון הביתיות בשלב הזה. פיניקס עצמם אמנם מסתדרים די טוב בפלייאוף הנוכחי גם במשחקי בית (2-6) וגם במשחקי חוץ (מאזן זהה), אבל במקרה של מילווקי זה מאוד משמעותי, כאשר הפסד הבית היחיד שלהם בפלייאוף הנוכחי היה במשחק 1 של גמר המזרח נגד אטלנטה (1-7), ואילו במשחקי חוץ הם הגיעו בקושי למאזן חיובי (4-5).

ההגנה. ההגנה של מילווקי מדורגת ראשונה בפלייאוף הזה ושל פיניקס 2, אבל זו של פיניקס התמודדה עם לברון והלייקרס בסיבוב הראשון ועם ההתקפות המצוינות של דנבר והקליפרס בשני הסיבובים הבאים, כאשר שתיהן הוכיחו יכולת התקפית מרשימה גם ללא מארי וקוואי הפצועים. בצד של מילווקי ראינו הרבה חוסר יציבות, לא רק בהתקפה אלא גם בהגנה שספגה 125 נקודות מברוקלין ו-83 במשחק הבא. הפער לא גדול, אבל הייתי אומר שיש כאן יתרון לפיניקס, בעיקר כל עוד יאניס לא כשיר ב-100%.

בניגוד לפחות לחלק מהקבוצות האחרות איתן התמודדו הבאקס, לפיניקס יש את הכלים ההגנתיים להתמודד עם כל מה שיש למילווקי להציע. קראודר ואייטון שיעזור לו על יאניס במידת הצורך, ברידג'ס על מידלטון, טורי קרייג שיוכל לקבל דקות משמעותיות מהספסל בהגנה על הולידיי, ואפילו שאריץ' על פורטיס שהתפוצץ בסוף גמר המזרח.

הקו האחורי. לכאורה, המאבק בין בוקר ופול ובין מידלטון והולידיי הוא צמוד מאוד, אבל המשחקים האחרונים נגד אטלנטה מספרים סיפור חלקי, מכיוון שלאורך הפלייאוף כולו בוקר היה משמעותית עדיף על מידלטון, גם בכמות וגם ביעילות, וגם פול היה עדיף על הולידיי. כל זה בלי להזכיר את פיין שמסר 7 אסיסטים על 0.8 איבודים למשחק בניצחונות של פיניקס על הקליפרס ובשני המשחקים בלי פול הוא היה עם ממוצע של 20 נקודות ו-9 אסיסטים על חצי איבוד. כל הקו האחורי המחליף של מילווקי גם יחד לא מתקרב להשפעה הזאת.

אייטון. הסנטר הצעיר של פיניקס קולע 16 נקודות ב-70% מהשדה לאורך הפלייאוף הזה, ואחרי שעשה עבודה טובה על ה-MVP יוקיץ' בסיבוב השני, הוא הוכיח יכולת להתמודד בצורה טובה יותר מרוב הגבוהים האחרים בליגה גם נגד הרכבים נמוכים של הקליפרס. השילוב הזה יהיה קריטי בהגנה על ברוק לופז, אשר יוכל לזרוק מחוץ לקשת מחד גיסא, אך גם לסיים בצבע מאידך גיסא, כמו במשחק 5 נגד אטלנטה וה-14/18 מהשדה שם.

בצד ההתקפי, ככל שהגארדים יצליחו להכריח את לופז לעזור בחסימות ולצאת אליהם, ככה ייפתחו בפני אייטון יותר אפשרויות לסיים בעצמו מתחת לסל. הממוצעים שלו קצת נפגעו בשלב מסוים והוא ירד מ-15.8 נקודות ו-10.7 ריבאונדים ב-79.6% מהשדה בסיבוב הראשון ל-14.3 נקודות ו-10.5 ריבאונדים ב-61% מהשדה בסיבוב השני, אבל בסדרה נגד הקליפרס הוא היה לפרקים השחקן הטוב ביותר על הפרקט, או לפחות מהצד השמשי, ואת הסדרה הזאת הוא סיים עם 17.8 נקודות ו-13.7 ריבאונדים ב-69.3% מהשדה. למרות ה-3/7 מקו העונשין באותה סדרה, אייטון נראה טוב התקפית כשמוסרים לו.

הרוטציה. נתחיל מהנתון המרשים לפיו רק במשחק אחד הספסל של פיניקס קלע פחות מ-19 נקודות, וזה כמובן ה-80-84 על הקליפרס במשחק 4. בממוצע, הספסל של פיניקס קולע 26.1875 נקודות למשחק לעומת 24.24 של מילווקי, אבל אם נוריד את הסדרה נגד מיאמי ההספק של ספסל הבאקס צונח ל-19.4 בלבד. אמרנו קודם שרק ב-80-84 הספסל של פיניקס קלע פחות מ-19, אז 19 זו כמות הנקודות שחיבר הספסל של מילווקי במשחקים 3, 5 ו-7 גם יחד נגד ברוקלין.

במבט על דמויות ספציפיות בעומק הרוטציה של הסאנס – יש את קראודר וברידג'ס שאמורים לעשות הגנה טובה יותר ממה שעשו הפורוורדים של אטלנטה, קמרון ג'ונסון יוצא מסדרה נהדרת נגד הקליפרס בה הוא קלע 10.8 נקודות ב-70% מהשדה, 52.9% לשלוש ו-100% מהעונשין, שאריץ' קולע ב-44.4% לשלוש בפלייאוף הזה, ופעם בכמה משחקים הוא נותן תפוקה משמעותית וטורי קרייג נותן הגנה טובה מהספסל ותורם גם הוא שלשות ב-44.4%.

למעשה, מבין 9 שחקני הרוטציה הקבועים של פיניקס, שהם 8 אם נוציא את אייטון שלא זורק שלשות, כולם קולעים ב-34.4% לשלוש לפחות (בוקר עם האחוזים הנמוכים ביותר – בעיקר תוצאה של רמת קושי). מי שעוד לא הוזכר בקטגוריה הזאת הוא פיין, אותו הזכרנו עם הגארדים. במשחקים שכריס פול טוב אז פיין מקבל פחות דקות ופחות משפיע, אבל הוא מוכיח את עצמו פעם אחר פעם כשהגוף של פול מוצא מכאובים חדשים לאורך הפלייאוף הזה.

השלשות. פיניקס קולעים 11.3 שלשות ב-37.3% לאורך הפלייאוף (מקום 8 בפלייאוף) לעומת כמות זהה של שלשות מצד מילווקי, אבל ב-31.1% (מקום 14). בצד ההגנתי, יריבות פיניקס קולעות 11.7 שלשות ב-32.6%, ואילו יריבות מילווקי קולעות 12.4 שלשות ב-34.4%. אפשר לזהות כאן עוד תחום שבו הסאנס עדיפים, תחום שיהפוך לקריטי יותר ככל שהגנת הצבע של פיניקס תוכל להתמודד טוב יותר עם מילווקי.

ניקח בחשבון את העובדה שפיניקס הורידו את הקליפרס ל-33.5% לשלוש בגמר המערב, אחרי שהם קלעו 40.1% קודם לכן בפלייאוף, ואת דנבר מ-40.6% בסיבוב הראשון ל-34.8% בסיבוב השני, אז אפשר לומר שהנתונים שלהם אינם תוצאה של תפוקה דלה של ההתקפה הנגדית, מה שהיה נכון רק ללייקרס, ולמעשה היריבה הנוכחית היא אולי הכי נוחה בתחום הזה מבחינת פיניקס מאז אותה סדרת סיבוב ראשון נגד הלייקרס.

לצורך ההשוואה, מילווקי הצליחו להוריד את התפוקה של ברוקלין מחוץ לקשת מ-42.6% בסיבוב הראשון ל-35.3% בסיבוב השני, שזה מרשים למרות שברור שהפציעות היו חלק משמעותי מזה, אבל לא הצליחו באותו אופן עם אטלנטה שקלעו 34.6% קודם לכן לעומת 33.8% נגד מילווקי, אחרי שההגנה של פילדלפיה בסיבוב קודם לכן עשתה עבודה טובה יותר כשהורידה את אטלנטה ל-33.5% לשלוש.

הצד של מילווקי / רועי ויינברג

נכון, פיניקס פייבוריטית. הסאנס סיימו עם רקורד טוב יותר וניצחו פעמיים בעונה הסדירה (את כל אחד מהמשחקים בנקודה), והם מגיעים לסדרה עם הביתיות. אם למדנו משהו מפלייאוף 2021 זה שאי אפשר לקבוע מראש מי תהיה האלופה, או מי בכלל יישארו על המגרש עד הסוף. אז למה בכל זאת מילווקי יכולה להפתיע?

השחקן הטוב בסדרה. אם כולם בריאים, השחקן הטוב ביותר שיהיה על הסדרה זה יאניס אנטדקומפו. נכון, אם כולם בריאים סיכוי טוב שהגמר היה בכלל ברוקלין נגד הלייקרס, אבל הנוכחות של יאניס יכולה להיות גיים צ'יינג'ר גם אם הוא לא בריא לחלוטין. הוא קלע 47 ו-33 נקודות בשני המשחקים נגד הסאנס העונה ומגיע אחרי פלייאוף אדיר, אולי הפלייאוף בו הוא ביצע את קפיצת המדרגה המיוחלת.

ההשפעה של יאניס בשני צדדי המגרש אדירה. גם בהגנה עם היכולת שלו להקשות על כל שחקן אחר, שתהיה בולטת במיוחד בסדרה בה הוא כנראה יוכל לשמור על ג'יי קראודר (34.3% מהשלוש בגמר האזורי) ולקחת סיכונים כ-help defender, אבל בעיקר בהתקפה. הפיק-נ'-רול של יאניס עם מידלטון או הולידיי עבד בצורה נהדרת והוא השיג נקודות בקלות, אמנם מול קבוצות עם הגנת צבע פחות טובה. הנוכחות שלו, במיוחד בהתחשב בזה שקיים סיכוי שהוא יתלבש כבר למשחק הראשון, הופכת את מילווקי לטובה יותר.

ההגנה. פיניקס פגשה עד עכשיו את הלייקרס בלי אנטוני דיוויס, שהייתה קבוצת הגנה מצוינת בעונה הסדירה, אבל גם 2 קבוצות הגנה לא מדהימות בדמות דנבר והקליפרס בלי שחקן ההגנה הטוב ביותר שלהם. הבאקס מגיעים לסדרה, גם אם יאניס אכן לא ישחק, עם ההגנה הטובה ביותר בפלייאוף האחרון. הם הצליחו להוריד את ברוקלין של אירווינג ודוראנט ל-83 נקודות במשחק השלישי ולתוצאות נמוכות בשאר הסדרה, בה הארדן שיחק פצוע וקיירי נפצע באמצע המשחק הרביעי.

הבאקס יודעים לנצח מכוער וזה חשוב בפלייאוף, במיוחד בפלייאוף מלא פציעות. המצ'-אפ, על הנייר, כולל מספיק שחקנים שיכולים לעשות חיים קשים ל-CP3 או לדווין בוקר בדמות ג'רו הולידיי, קריס מידלטון, פט קאונגטון ואולי גם פי ג'יי טאקר שהתמודד בהצלחה עם שחקנים גדולים יותר. הפיזיות הזאת יכולה להשפיע, או לכל הפחות למנוע משניהם להגיע לזריקות בחצי המרחק. ראינו את מילווקי עושה חיים קשים בפלייאוף הזה ליריבות בזכות דרופ מוצלח או חילופים. הגיוון, מול קבוצת ההגנה הטובה ביותר שהסאנס פגשו עד עכשיו, יכול להכריע משחקים.

מפלצת דו ראשית. לפיניקס יש צמד שחקנים נהדר שיכול להשיג סל מכל מקום במגרש, פול ובוקר כמובן, אבל זה נראה כאילו גם לבאקס יש שניים כאלה, קריס מידלטון וג'רו הולידיי. שניהם נתנו משחקים מטורפים נגד אטלנטה והחזיקו גם בסדרה המכוערת נגד ברוקלין. הם אמנם לא יציבים, אבל יכולים לתת 4 משחקים נהדרים ב-7 משחקים, וזה עוד לפני שהתייחסנו לחבר חמישיית הליגה הראשונה שאמור לשחק בסדרה (יאניס).

זאת סדרה שיכולה להיות מאוד צמודה אם יאניס משחק בכושר שקרוב למה שראינו ממנו בפלייאוף. מילווקי כבר הראתה שהיא יכולה לגרד ניצחונות והשילוב של מידלטון והולידיי, הגנתית והתקפית, נותן להם סיכוי טוב מאוד. מידלטון התפוצץ והשתלט על משחקים בצורה נפלאה, הולידיי עושה את הפעולות הנכונות ויכול לקלוע בעצמו, ושניהם ישחקו, בתקווה, לצד שחקן של 28.2 נקודות ב-55% מהשדה בפלייאוף. השילוב הזה עלול להיות יותר מדי לסאנס. הם כבר חזרו מפיגור 3:2 מול הנטס ומ-2:2 בלי שחקנם הטוב ביותר מול ההוקס. אל תקברו את הבאקס.

ריבאונד ההתקפה. הבאקס לקחו 30.8% מההחטאות שלהם לאורך הפלייאוף. זה המון, והם הצליחו לעשות את זה גם מול אטלנטה ששיחקה עם שני גבוהים (30.6% באותה סדרה). פיניקס עשתה עבודה טובה בהשגת ריבאונדי הגנה לאורך הפלייאוף, אבל היא עשתה את זה בדקות שאייטון שיחק בהן. כשהוא היה על הספסל דמרקוס קאזינס השיג נקודות קלות מול הסאנס.

יש לבאקס את הגבוהים שיעשו את זה, בין אם לופז או פורטיס שיכולים להשיג נקודות קלות כשאייטון לא משחק. היכולת של מילווקי להשיג נקודות בהזדמנות שנייה ולקחת נקודות אחרי החמצות עשויה להיות קריטית בסדרה הזאת. הבאקס, כמו שציינתי מקודם, הראו בפלייאוף הזה שהם יכולים לנצח "מכוער". ריבאונדי ההתקפה יכולים להיות מספיק משמעותיים בשביל 4 ניצחונות כאלה ב-7 משחקים.

פריוויו למשחק הראשון / עמיחי קטן

4:00 פיניקס סאנס – מילווקי באקס (0-0 בסדרה):

אז אחרי שדיברנו על הסדרה באופן כללי, הנה כמה נקודות ספציפיות לקראת המשחק הראשון:

1. שמירות:

אז מי הולך לשמור על מי?
נתחיל עם ההגנה של פיניקס – בהנחה שיאניס ישחק, אפשר להעריך שקראודר ישמור עליו וברידג'ס על מידלטון. אייטון ישמור על לופז בזמן שפול ייקח את הולידיי ואת בוקר יחביאו על טאקר. בהנחה שיאניס לא ישחק, יש סיכוי סביר שקראודר ישמור על פורטיס.
בהגנה של מילווקי – נקודת המוצא היא טאקר על בוקר והולידיי על פול כשמידלטון עם ברידג'ס, לופז על אייטון ויאניס על קראודר, מה שמאפשר לו לבוא לעזור. אם אין יאניס אז את פורטיס אפשר להחביא על קראודר. יכול להיות שנראה בזמנים מסוימים הרכבים נמוכים ממילווקי בהם טאקר ישמור על אייטון בזמן שהולידיי ומילדטון יחלקו את הגארדים של פיניקס.

האפשרות המעניינת ביותר היא מאצ'-אפ בין קראודר לטאקר. אקשן יהיה שם ללא ספק…

2. השלשות במשחק 1:

מילווקי הפסידו את משחק 1 גם לברוקלין וגם לאטלנטה כשבסוויפ על מיאמי משחק 1 היה המשחק הקשה היחיד מבחינתם. הסיבה העיקרית לזה היא הפתיחה הרעה שלהם מחוץ לקשת שכוללת 16.1% נגד מיאמי, 20% נגד ברוקלין ו-22.2% נגד אטלנטה במשחק הראשון, ובסך הכל 19.6% במשחקי 1. לעומתם, פיניקס ניצחו את שלושת משחקי 1 שלהם, כאשר הם קלעו ב-32.1% מבחוץ נגד הלייקרס במשחק 1, אבל השתפרו ל-38.2% נגד דנבר ול-40.6% נגד הקליפרס, מה שמוביל בסך הכל ל-37.2% של פיניקס לשלוש במשחקי 1.

אם נסתכל על הצד ההגנתי אצל 2 הקבוצות, אז מילווקי חטפו 20 שלשות ב-40% ממיאמי במשחק 1, 15 שלשות ב-38.5% מידי ברוקלין ודווקא אטלנטה הסתפקו ב-8 שלשות ב-25%. בסך הכל מדובר על ממוצע של 14.3 שלשות ב-35.5% של יריבות מילווקי במשחקי 1. בצד של פיניקס, הלייקרס קלעו 7 שלשות ב-26.9% במשחק 1, דנבר קלעו 14 ב-35% והקליפרס קלעו 20 שלשות ב-42.6%. בסך הכל, מדובר על 13.7 שלשות למשחק של יריבות פיניקס ב-36.3%.

3. דווין בוקר. בסדרה נגד הקליפרס הוא קלע 40 נקודות עם 13 ריבאונדים ו-11 אסיסטים במשחק 1, ואחר כך הוסיף 35, 9 ו-10 בהתאמה בשני המשחקים הבאים ביחד, אחד מהם הסאנס ניצחו בנס ואת האחר הם הפסידו. הפעם כנראה שפול ישחק והם לא יצטרכו שבוקר יעשה הכל לבד כמו במשחק הראשון, אבל הם בהחלט ישמחו לראות ממנו יותר יציבות ובלי משחקים של 15 נקודות ב-25% מהשדה. רק שישים לב לכך שבניגוד לבברלי שהולך על הפנים של התוקף, טאקר מעדיף רגליים…